למידע נוסף התקשר :02-9605097

תולדות הישיבה

ישיבת אור עתניאל – מחלום למציאות

שנות הכניסה לארץ ישראל וכיבושה על ידי עולי מצרים. בתו של כלב בן יפונה, מכובשי ארץ ישראל, עומדת עם חתנה שזה עתה נישאה לו השופט עתניאל בן קנז ומבקשת מאביה:"וַתֹּאמֶר לוֹ הָבָה לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם" וכן אביה נעתר לבקשתה:"וַיִּתֶּן לָהּ כָּלֵב אֵת גֻּלֹּת עִלִּית וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּית" (שופטים א', טו'). שם, במקום בו גילה בעלה, עתניאל בן קנז, גבורה ונחישות, גילתה היא עצמה ועוז, במקום ההוא בו עמדו – יעמדו צאצאיהם…

השנה היא שנת 1983, ד' במרחשוון תשמ"ד, קומץ משפחות עולים לגבעה מהרי חברון, בנחלתו של עתניאל בן קנז, בציר המחבר בין באר שבע לירושלים, בדרך בה צעד אברהם אבינו עם נעריו לקראת המשימה האלוקית של העקידה, בין מדבר להר, בציר המחבר שמים וארץ, עמדו קומץ קטן וחלמו להקים יישוב. יישוב פורח ומשגשג, יישוב בו יתמזגו חומר ורוח, יצירה ותרבות, חינוך ועשייה. ואכן מאז ועד עתה פורח לו היישוב עתניאל. ביישוב כ 140 משפחות, מבוגרים וצעירים, אנשי עשייה ואנשי חינוך ורוח ובע"ה ימשיך, יצמח ויפרח.

בד בבד עם הקמת היישוב הבינו תושבי היישוב שיחד עם קול הטרקטורים והלמות הפטישים צריך שישמע ברמה קול התורה. הבינו ועשו מעשה. בתחילה בדמות כולל אברכים ובהמשך, בשנת תשנ"ב 1992, הקמת ישיבת הסדר העונה לשם "בית ועד לתורה הר חברון" שכשמו כן הוא מקום של התוועדות וחיבור של לומדי תורה להרמת קרן התורה במפעל ההתיישבות בארץ ישראל. בראשות הישיבה עומדים הרב רא"ם הכהן והרב בני קלמנזון. הישיבה עולה ופורחת ובה כ350 תלמידים.
ליל שבת, פרשת 'שמות' , כג' בטבת תשס"ג (28 בדצמבר 2002) חדרו מחבלים למטבח של ישיבת ההסדר בזמן סעודת ליל שבת ובצעו את אחד האירועים הקשים ביותר שידעה ההתיישבות בהר חברון. מאות בחורים יושבים ושרים בצוותא 'מה ידידות מנוחתך', ובפנים, בתוך המטבח יריות. טבח נורא. ארבע בחורים שהיו בתוך המטבח נרצחו. תושייתם של הבחורים הצילה את חבריהם שהיו בחדר האוכל אך הכאב היה עצום. חלל נורא נפער בליבה של הישיבה.
מתוך ליל שבת סוער זה, מתוך הכאב והאובדן, מתוך הרצון לומר לעולם כולו ובעיקר לעצמנו שמוכרחים להמשיך ולצמוח מתוך השכול, נולד רעיון הישיבה התיכונית. "ואומר לך בדמייך חיי, ואומר לך בדמייך חיי".
וכך, בשנת תשס"ד, 2004-5, בתוך מרחביה המוריקים של עתניאל, נולדה לה ישיבה צעירה ומלאת חיים – ישיבת אור עתניאל. ישיבה המיועדת לגילאי תיכון (ט' – יב') המשלבת לימודי תורה ולימודים כלליים מתוך מתן דגש על עבודת ה' ופיתוח האישיות של תלמידי הישיבה.

ישיבה בה מבקשים לגעת בנפש, לצמוח מתוך הקשבה לנשמה ולהכין את הלומדים בין כתליה לקראת אתגרי החיים מתוך אחריות, שיח ואמון.
כיום לומדים בישיבת אור עתניאל עשרות נערי חמד, וכבר זכינו לראות את בוגרי הישיבה משתלבים בישיבות 'הסדר', מכינות קדם צבאיות, יחידות צה"ל ואף ליווינו, ב"ה, את לקחם לחופתם. בוגרנו סיימנו את לימודי 'הבגרות' המאפשרת להם השתלבות במערכות ההשכלה הגבוהה ומכינה אותם לקראת רכישת מקצוע בכדי להשתלב במרחב החיים הכלליים מתוך אמונה שתפקידנו הוא לבנות חברה בריאה ונורמטיבית מתוך קידוש ה'.

יש לי חלום…

ישיבות רבות הן בארץ ישראל. כל ישיבה והאמירה שלה, כל ישיבה והחזון שלה.

עץ חיים היא למחזיקים בה

מהו עץ החיים? את עץ החיים אנו מכירים מראשית עולמנו. "וַיַּצְמַח ה' אֱלֹקים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע". שני עצים המה – עץ החיים ועץ הדעת. לרבי שלמה קרליבך זצ"ל יש תורה עמוקה על שני העצים הללו. 

שני העצים הללו, שני מיני תורות הם. תורת עץ הדעת טוב ורע היא תורה בה אני למד מה מותר ומה אסור. מה קודש ומה חול. ידיעות כאלו ואחרות אך יש תורת עץ החיים. וכך הוא כותב: "ילדים צריכים יותר מזה (מעץ הדעת). ילדים זקוקים לדעת מה מיוחד בי? מה יש בעולם שרק אני יכול לעשות? רק התורה של עץ החיים יכולה לענות על שאלות אלו…אנחנו צריכים בתי ספר חדשים, בתי עבודת ה' חדשים שמלמדים את סודות החיים, שמוסרים את תורת עץ החיים".

בישיבתנו אנו מבקשים להביא לידי ביטוי את התורה הזו, תורת עץ החיים. ליצור שפה חינוכית המדברת בשפת עץ החיים, תורה שיש בה דו שיח מתמיד עם התלמיד מתוך התבוננות פנימה לאישיותו, לבקשת האני העצמי שבו, לתביעה המודעת ולזעקה הלא מודעת אל הקשר החי עם אלוקיו, עם עמו, עם תורתו וארצו, לסביבתו, לרבותיו ובעיקר בעיקר עם עצמו.

לאור חזון זה מעמידה הישיבה את תלמידיה.
תלמידים בעלי יכולת הקשבה עמוקה מתוך שיח עם הסובב.
תלמידים החיים בתודעת אחריות ומנהיגות מתוך אמון גדול.
תלמידים היודעים שאחריות לוקחים ולא מקבלים.
תלמידים המכוונים את אורח חייהם לאור תורה גדולה זו.

"לא אגדה רעיי, לא אגדה רעיי ולא חלום עובר…" כך כתב המשורר משה ולינסקי.
ואכן, לא רק כחולמים אנו עומדים אל מול מבחן המציאות, אלא כאנשים היודעים לומר שחזון הישיבה רוקם עור וגידים, אנו רואים את בוגרי הישיבה, אנו רואים את הנעשה בין כתלי הישיבה ויודעים שהשפה החינוכית והחזון של ישיבתנו הוא העתיד של עולם החינוך בכלל והישיבתי בפרט.

ומה ביום-יום?

בישיבה לומדים בסדר יום קבוע המתחיל בשעה 7:40 בלימוד משותף עם הרבנים לפני התפילה וממשיך לאחר התפילה והתארגנות הבוקר לבוקר של לימודי התלמוד וההלכה עם צוות רבנים מהטובים שבחבורה. לאחר ארוחת צהריים ומנוחה ממשיכים התלמידים ללימודי התיכון – מדעים, היסטוריה, מחשבים, אנגלית, מתמטיקה וכו'. ובערב – יחד עם צוות הדרכה צעיר ודינאמי נכנסים לערב של פעילות חברתיות, הכנת שיעורים וסתם התאווררות.
תלמידי השביעית-שמינית לומדים במגמות שונות ומתכוננים לקראת מבחני הבגרות. כחלק מהאמונה שיש לראות כל תלמיד וצרכיו המיוחדים אנו מעמידים, מעבר לצוות המורים הפורמאלי, צוות מורי עזר המלווים את התלמידים המתקשים וזקוקים לקידום, וב"ה, אנו רואים בהצלחתם של תלמידינו בלימודים הכלליים והתורניים.
להמשך מימוש חזון זה, להמשך הצמיחה והתנופה של ישיבתנו אנו זקוקים לעזרתכם. אתגרים רבים יש לפנינו. נכון להיום כל רוב תלמידי הישיבה ישנים בקרוואנים ישנים ששימשו בעבר בית ספר זמני ופנימיות של ישיבת ההסדר. הכיתות ומשרדי הישיבה אף הם במבני קרוואנים. אמנם אנו עושים הכל שהתלמידים ירגישו בנוח ובנעימות – דאגנו שבכל חדר וכיתה יהיו וילונות מכובדים, כלים סניטרים וריהוט ברמה גבוהה. אך למרות הכל אלו מבנים זמניים שלא יוכלו לשמש את הישיבה ההולכת ומתפתחת לאורך זמן.
תכניות הפנימיות, חדרי הכיתות והמשרדים מוכנה ואנו עסוקים בימים אלו בגיוס המשאבים בכדי לצאת לדרך.
אנו מבקשים מכם להיות שותפים איתנו לבניינה של הישיבה, למימושו של חזון חינוכי גדול זה. חזון המתחיל באבות הראשונים שעמדו על הרי חברון וממשיך בבנים השבים אל נופי ארץ התנ"ך.