ח׳ בטבת ה׳תשע״ד (11 בדצמבר 2013)
לחיות בתוך מצרים – הרב נועם הכהן מאמר לפרשת ויחי
בס"ד
לחיות בתוך מצרים
יעקב אבינו וכל יוצאי ירכו יורדים למצרים עם קבלת הידיעה המחייה – עוד יוסף חי. הירידה למצרים אינה דבר פשוט במשפחתנו.
אברהם ושרה היורדים למצרים להחיות את נפשם ונפש כל סביבתם נתקלים ברשעותם של אנשי מצרים ובראשם מלכם – פרעה. יצחק ורבקה מקבלים צו אלוקי – "אל תרד מצרימה".
ואנו, גאולי גלות מצרים יודעים גם יודעים מהי מצרים ומיהו מלכם. עד כדי כך שתורה מלמדת אותנו הלכה – 'כי כאשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עד עולם' (שמות י"ד, יג), 'וה' אמר לכם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד' (דברים י"ז, טז).
מצרים מסמלת מקום של טומאה נוראה, של קושי גדול. בחסידות רואים במצרים את מיצרי החיים, המקומות שבהם אדם חי בקטנות של עצמו.
ה"שפת אמת" מלמד אותנו בפרשה זו לימוד גדול שיש בו כדי להחיותנו. "ויחי יעקב בארץ מצרים" – חידוש! חידוש גדול!! – יעקב איננו רק נמצא במצרים – יעקב מסוגל לחיות במצרים. לא רק חיים במובן הפיזי אלא חיים במובן הרוחני. וכה כתב:
"אדוני אבי זקני (סבו בעל "חידושי הרי"ם) מו"ר זצלה"ה הגיד ויחי יעקב בארץ מצרים. כי על ידי בחינת אמת יכולין לחיות גם בארץ מצרים וכתיב תתן אמת ליעקב עד כאן דבריו. דהנה לא היה לו לומר רק ויהי יעקב בארץ מצרים. ומשמע דעיקר הרבותא (עיקר החידוש בדבר) מה שהיה בבחינת חיים גם בארץ מצרים ופירוש חיים הוא דביקות בשורש ומקור שמשם נמשך תמיד חיות".
יעקב אבינו "הצליח" לחיות בארץ מצרים. כלומר – גם בתוך מיצרי טומאת מצרים יעקב ממשיך את עבודתו הרוחנית של דבקות בחיי העולמים.
ומוסיף ומלמדנו מהיכן הכח לחיות במצרים – מתכונת האמת שהיא תכונתו של יעקב – "תתן אמת ליעקב".
נסביר מעט את הדבר.
בכל המציאות, בכל דבר ודבר במציאות יש נקודת חיות שהיא נקודת הקיום שלו. זוהי הנקודה שמבטאת את הראליות והממשות של כל פרט ופרט במציאות. ובלשונו של הרמב"ם: "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמתת המצאו". נקודת הקיום היא נקודת האמת שבכל קיים. נקודת החיים.
יעקב אבינו מגיע למקום הנורא הזה – מצרים. למקום המוסתר והמוחשך ודוחק והטמא הזה. ובכוחו הגדול יעקב מברר ומעורר ומאיר את נקודת האמת והחיות גם במקום זה:
"והגם שהיה בארץ מצרים ידע שכל המצרים הם רק קליפה והסתר. אבל הפנימיות הוא חיות ה' יתברך". (המשך השפת אמת).
יעקב אבינו פרץ לנו את הדרך. סלל לנו את המסילה לדעת שיש בכוחנו לחיות בתוך המיצרים. בתוך ההסתרים מכוח הידיעה של נקודת האמת.
אמנם השפת אמת ממשיך ומלמד אותנו שיעקב אבינו ביקש ממש להראותנו את הדבר ולגלות לנו את ההסתרים ולא זכינו לכך:
"וזה שכתב רש"י ז"ל שיעקב ביקש לגלות הקץ. פירוש שרצה לברר זה שהגלות רק הסתר והכח פנימי הוא רק מה' יתברך. רק אם היה נגלה זה לא היה גלות כלל. ונסתם".
אך עדיין זכינו שלימדנו אבינו דרך עבודה במצרים כדי לזכות לחיים גם בתוך ההסתרים:
"ומכל מקום כתב בזוהר הקדוש שגילה מה שרצה לגלות רק בדרך הסתר. והפירוש על ידי אמונה יכולין למצוא האמת להתברר שהוא רק הסתר כנ"ל… ונראה כנ"ל שפי' גילוי הקץ לידע שיש קץ להגלות. והוא על ידי שהוא רק הסתר ואינו כח בפני עצמו חס ושלום. כי הפנימיות שהוא אמת אין לו קץ וההסתר יש לו קץ. ורצה שיהי' זה נגלה. ולא הי' גלות כלל. ונשאר סתום. ומכל מקום על ידי אמונה שמאמינים זה בני ישראל. שאין שום כח בלתי ה' יתברך רק כל זאת רק הסתר. אף שאין רואין זה בעין. מכל מקום על ידי אמונה גם כן יכולין לראות האמת. רק יעקב אבינו ע"ה רצה שלא נוכל לטעות כלל. שיהי' זה נגלה. ונשאר סתום שצריכין יגיעה למצוא זה".
לראות את הדברים החוש – לא נוכל, בכל אופן לא לעת עתה, לא זכינו. אך הידיעה ועבודת האמונה והעמקת התודעה הגואלת הזאת היא בידינו. היא חובתנו. היא עומדת לימיננו בימים של מצוקות אישיות ומיצרים אישיים והיא עומדת לנו בכל דור ודור בעיתות צרה וצוקה לאומיות. ובכוחה אנו מסוגלים לחיות. להמשיך חיות ודבקות בשורש החיים.
ונדמה לי שמתוכה ועל ידה יכולים אנו לעמוד ולהכריז את הכרזת סיומו של ספר בראשית כהכרזת חיינו – חזק, חזק ונתחזק!
שבת שלום,
נעם.
