י׳ בניסן ה׳תשע״ד (10 באפריל 2014)
גאולת מצרים וגאולת ים סוף – ראש הישיבה הרב חברון שילה
ב"ה
גאולת מצרים וגאולת ים סוף
בנסים גלויים ביד חזקה ובזרוע נטויה, יוצא עם ישראל ממצרים. הם ראו את יכולתו של הקב"ה להפוך עולם, ולשנות סדרי בראשית. מדוע אם כן לא מסתפק הקב"ה בנסים שהיו, ומוביל את המציאות לנס נוסף של בקיעת הים. מה התחדש בנס זה שלא היה קודם. ומדוע מורה הקב"ה למשה לשוב לכיוון מצרים, כדי להובילם שוב לכיוון ארץ ישראל דרך ים סוף : "דבר אל בני ישראל וישובו ויחנו לפני פי החירות … נכחו תחנו על הים"
השפת אמת על פרשת בשלח מתקשה בשאלה זו, ונותן לה תשובה המסבירה מהלכים רבים בגאולות שכבר היו, ובאלו העתידות להיות.
גאולה נועדה להוביל את האדם למקום אחר מהמקום שבו הוא נמצא כרגע, לכן היא אינה יכולה להיעשות על ידי האדם. האדם יכול לקדם מציאות שיש לו בה נגיעה ושייכות, לכן הוא יכול להתקדם לקראת גאולה, אך לא ליצור אותה יש מאין. אולם העולם כולו נברא כדי שהאדם יצור ויפעל במציאות, ואם הוא אינו שייך בגאולה, ואין לו קשר מעשי עמה, יוצא שכל פועל האדם בעולם הוא בשוליים של השוליים, מדוע אם כן ליצור אדם, ולחייבו במעשים.
הפתרון לבעיה זו היא הנהגת ה' את העולם בדרך של גאולה כפולה. כל קפיצת דרך בעולם נעשית בשני שלבים. שלב א' הוא שלב של הקפצה על ידי הקב"ה. שלב ב' לאחר שכבר היינו במקום הגאולה והיא שייכת לעולמנו, יש תהליך של נסיגה, וחזרה על ידי מעשה ידנו לשלב שאליו הקפיץ אותנו הקב"ה.
יציאת מצרים הייתה כולה מעשה ידי ה', אפילו תפילה אל ה' לא נאמרת על ידי בני ישראל במצרים, אלא רק זעקה סתמית על עצם הצרות בלי לפנות אל האלוקים. לכן הקב"ה מחזיר אותם אחורה, יוצר מצוקה חדשה, ועם ישראל שלמד שהקב"ה נמצא בזירה זועק אל ה', והופך לשותף בגאולה.
כך צריך להבין גם את המהלך של לוחות ראשונים ולוחות שניים. וכך מסביר השפת אמת את הגאולה הבאה מכוח שמירת שתי שבתות, הראשונה בהקפצה על ידי ה', לאחריה ששת ימי מעשה, ושוב שבת הבאה מכוח רצונם של ישראל.
במאמר מוסגר נוסיף שיתכן וכך צריך לפרש את הקפיצות והנסיגות במהלך הגאולה הנראות מול עיננו בדור הזה.
פסח שמח בתפילה לגאולה שלמה חברון
