למידע נוסף התקשר :02-9605097

Sample-page

‍‍ז אדר תשעז
הפיל פור הוא הגורל

הפיל פור הוא הגורל/ הרב חברון שילה – ראש הישיבה

אחת הפרשות התמוהות במגילה היא פרשת הפור שהפיל המן. לא ברור מדוע הוא עשה זאת, ולא ברור מה ראתה המגילה לתת מקום כל כך חשוב לתהליך בחירת יום ההשמדה על ידי המן, ומה ראו לקרוא את שם יום הניצחון, דווקא על שם הפור, שנעשה כמעט שנה קודם.

מהו גורל? גורל משמש לפעמים בלשוננו, ביטוי לגזרה, לדבר קבוע, למצב הטבעי – "זה הגורל שלו". אולם לפעמים משמש לכיוון ההפוך, מקריות, סתמיות, מזל של רגע – "בהגרלת הלוטו עלו בגורל המספרים…"
עשיית הגורל על ידי המן יכולה לבטא את שתי האפשרויות. יתכן שעשה גורל מתוך אמונה שעל ידי הגורל הוא יקלע ליום הנכון על פי הכוחות הרוחניים בעולם, להשמדת ישראל. הגורל מכוון בידי כוח עליון, ולכן יוביל את המן ליום שהגורל שלו הוא להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים. או שמא חיפש המן יום, והחליט לבחור את אותו יום באופן עקראי, על ידי גורל.

השפת אמת (תרל"ה) תופס את האפשרות הראשונה כאפשרות המרכזית, וממנה לומד את סיבת השמחה.
הגורל – המצב הטבעי של עם ישראל החוטא בגלות, היה שהמן יצליח להשמיד אותנו, אולם חסד ה' והברית שכרת עמנו, שינו את הגורל. לפי זה המילה פורים אמורה להזכיר לנו את הגזרה, את הגורל המיועד לנו, והשמחה באה על כך שהקב"ה הוציא אותנו מגורלנו.

נראה שניתן לתת על פי אותו מובן של המילה גורל, פתרון הפוך. המן חיפש את היום שבו טבעי שעם ישראל יושמד, שזהו גורלו, ומכיוון שגורלו של עם ישראל אינו להשמדה, התגלה ביום זה מהו הגורל האמיתי של עם ישראל. השמחה אינה על הצלה שלא כדרך הטבע, אלא על כך שהתגלה שהטבע והגורל שלנו כבניו של הקב"ה, הוא להינצל.

אולם לא נשלול את המובן השני, וגם הוא יכול להתפרש לשני פנים. טבעו של עם ישראל בין הגויים הוא כטבע של כבשה בין זאבים. ברור שיהיה ניסיון לטרוף. לשאלה באיזה יום ובאיזו שעה, אין חשיבות ולכן אפשר להשאיר אותה ליד המקרה – לגורל.

מצד שני ברור שעם ישראל לא יושמד, ושרשרת הדורות תימשך, באיזה יום תבוא ההצלה, ובאיזה אופן? את הדבר הזה ניתן להשאיר ליד הגורל. "אם החרש תחרישי בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר"…

ההיסטוריה של עם ישראל בנויה על שילוב של כל האפשרויות הללו. גורלנו שנהיה נרדפים על ידי אומות העולם, בכל פעם באופן מקרי על ידי עם אחר במקום אחר ומסיבה אחרת. האופן שבו הדבר נעשה הוא מקרי, מי יחיה ומי ימות בכל פרץ דמים שכזה – יד הגורל. אולם המקור לכל המקרים גם יחד הוא הר סיני שממנו ירדה שנאה בין ישראל ואומות העולם.
גורלנו שנשרוד את כל הפרעות והשואות. גורלנו שנמשיך לצעוד בצל ה' לאורך כל הדורות, עד שיהיה ה' אחד ושמו אחד. כיצד תבוא ההצלה בכל פעם, ומי יזכה להישאר בחיים? דרכים רבות למקום ולא נדע מדוע דווקא דרך זו או אדם זה עלו בגורל לחיים. אולם מי שעלה בגורל לחיים, מחויב להמשיך בשביל כל האחרים, לצעוד בדרך הגורל והטבע היהודי – להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש. "אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *