למידע נוסף התקשר :02-9605097

Sample-page

‍‍ד אייר תשעד
לעשות את המצוות בשמחה – מאמר

שמחה של מצווה,

אכן להגיע אל השמחה היא עבודה גדולה..
ננסה למצוא צהר אל השמחה בתוך המצוות.
ר' נחמן מברסלב מסביר בתורה בליקוטי מוהר"ן:

א. דַּע, שֶׁיֵּשׁ אוֹר
שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִנַּפְשִׁין. וְרוּחִין וְנִשְׁמָתִין
וְהוּא אוֹר אֵין סוֹף
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל מַשִּׂיג אוֹתוֹ
אַף עַל פִּי כֵן רְדִיפָה דְּמַחֲשָׁבָה לְמִרְדָּף אַבַּתְרֵהּ.

ישנו אור רוחני נפלא – אור הקב"ה שהוא למעלה ממדרגת הנפשות, הרוחות והנשמות והוא אור אין סוף (אור ה' יתברך) ואין השכל יכול להשיג אותו.

וְעַל יְדֵי הָרְדִיפָה
אָז הַשֵּׂכֶל מַשִּׂיג אוֹתוֹ בִּבְחִינַת מְטֵי וְלָא מְטֵי
כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ
כִּי הוּא לְמַעְלָה מִנֶּפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה
ב. וְדַע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ אֲפִילּוּ בִּבְחִינַת מְטֵי וְלָא מְטֵי
אֶלָּא עַל יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה
כִּי עַל יְדֵי שִׂמְחַת הַמִּצְוָה נִשְׁלָם הַקְּדֻשָּׁה
וּמַעֲלָה הַחִיּוּת וְהַקְּדֻשָּׁה שֶׁבַּקְּלִיפּוֹת
בִּבְחִינַת אַחַד עָשָׂר סַמָּנֵי הַקְּטרֶת

עד כאן בנתיים נסביר מעט את דברי אדוננו מורנו ורבנו קדוש. רבנו נחמן מברסלב. דבריו גחלי אש.
במילים שלנו – כמה שאנו מבינים – יש אור נפלא שהוא אור הקב"ה בכבודו ובעצמו שהוא למעלה מהרבה מדרגות.
את האור הזה אי אפשר להשיג ע"י השכל – ע"י הלימוד דווקא.. במקום הזה כדי לזכות לאור הזה צריך כיוון שונה. כיוןן של אמונה ושמחה.
המחשבה שלנו מחפשת את האור הזה והדרך להתחבר אליו היא רק ע"י עשית המצוות בשמחה.
לעשות את המצווה בשמחה אמיתית שמחה נפלאה. בתוך השמחה הזו נמצא אור נפלא – מתנה נפלאה של ה'.

כִּי הַקְּלִיפּוֹת הֵם בְּחִינַת מוֹתָרוֹת
וְהֵם בְּחִינַת עַצְבוּת
בִּבְחִינַת: 'בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר'
והם תקפא דדינא
בבחינת: "וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ"
ועקר השמחה היא בלב
כמו שכתוב: "נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי"
וְגָלוּת הַשְּׁכִינָה
שֶׁהוּא בְּחִינַת לֵב
שֶׁהוּא שִׂמְחָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל
עִקַּר גָּלוּתָהּ
כְּשֶׁעַצְבוּת שֶׁהֵם הַקְּלִיפּוֹת גּוֹבְרִים עָלֶיהָ
בִּבְחִינַת: "וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ"
וְזֶה הוּא כְּשֶׁיֵּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מֵהַגָּלוּת
כְּתִיב: "כִּי בְּשִׂמְחָה תֵצֵאוּ"
וּבִשְׁבִיל זֶה שֶׁעַל יְדֵי הַקְּטרֶת מַעֲלִין מֵהַקְּלִיפּוֹת חִיּוּתָם
כְּתִיב בָּהֶם: "קְטרֶת יְשַׂמַּח לֵב"
נִמְצָא כְּשֶׁעוֹשֶׂה הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה
אֲזַי מַעֲלֶה הַשְּׁכִינָה
שֶׁהִיא הַמִּצְוָה
שֶׁהִיא שִׂמְחַת הַלֵּב
מִבֵּין הַקְּלִיפּוֹת
וְזֶהוּ בְּחִינַת מַלְכוּת דַּעֲשִׂיָּה הָעוֹלָה מִן הַקְּלִיפּוֹת
ג. וּכְשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אֵיזֶה מִצְוָה
האור האלוקי שבמצווה מסובב בקליפה משל לפרי שתוכו טעים ומיוחד אך מסביבו יש קליפה ששומרת עליו שלא כל אחד יכול לפגוע באוצר שבפנים.
ר' נחמן אומר שהקליפה היא בחינת עצבות
היחידי שיכול לקחת את הפרי הוא מי שמקלף את הקליפה.
אנו מבינים מהדברים שמסביב המצוות כביכול יש שומרים שלא נותנים להתחבר אל המצווה – הדרך להתגבר על השומרים האלה ולהגיע אל הפרי היא לא להתרגש מהשומרים ולדעת ולהאמין שבאמת יש פרי בתוך המצווה. "בשמחה" שאתה מקיים מצווה אחי תחייך. תשמח אתה מתחבר עם ה' חיבור נפלא כזה.

הנקודה העיקרית היא שהקב"ה – "שמחה במעונו" ואין השכינה (אור ה') שורה אלא במקום שמחה של מצווה.
השמחה היא אור ה' ממש וכדי להידבק באור ה' שנמצא במצוות יחוד נפלא שאדם מרגיש וחי אותו אז צריכים לעשות את המצווה בשמחה.

כתוב בספרים שאדם שהוא זוכה לשמוח במצוות כל השערים נפתחים בפניו.
על פי מה שנתבאר בדבריו של ר' נחמן כאן הדבר מתחיל להיות מובן.
באמת זו מדרגה נפלאה שדורשת אמונה שה' פה בתוך המצווה.
למצווה קוראים מצווה מלשון "צוותא" – חיבור. כשאנו מקיימים מצווה אנו מתחברים עם ה'
שנזכה בע"ה לשמוח ומתוך כך לקיים את המצווה בשמחה גדולה ולהתייחד עם ה' במעשה ידינו אמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *